כולנו יודעים, או חושבים שאנחנו יודעים, מה נדרש כדי להצליח בביזנס – רעיון, מקצועיות, התמדה וקורטוב מזל. ישנו סיכון אחד שרובנו לא לוקחים בחשבון – החיים האישיים שלנו. גדלנו על אגדות האחים גרים וסרטי דיסני, שסופם שהנסיך והנסיכה מתנשקים על רקע השקיעה, אבל שם בדיוק הסיפור רק מתחיל. המודל לפיו נישאים בגיל צעיר ונשארים יחד עד שהמוות מפריד פשט את הרגל, וסטטיסטית כולנו נמצאים באירוע אחר – בין אם בניהול מערכות יחסים מרובות לפני מציאת האושר, ובין אם בהליכי פרידה וגירושים. שיעור הגירושים הפורמאליים לבדו עומד על 40% בישראל.
מה עושים?
מנהלים סיכונים נכון. איני מציעה לעלות פורמט של הסכם ממון לדף הטינדר, ולהחתים את הבאים והבאות בשעריו, אלא לנקוט בכמה צעדים פשוטים כדי להקטין סיכונים:
- לתאם ציפיות – כמה פשוט ככה חשוב. לעתים הדרך הפשוטה ביותר להימנע מבעיות היא להימנע מפערי תקשורת. כל אחד מאיתנו מניח הנחות, בוודאי לגבי בני הזוג שלנו ומצב היחסים בינינו. כל עוד יש דברים שלא נאמרים, זה מאפשר לצד השני לבנות ארמונות בחול, מה שעלול להוביל למצב של אכזבה, ובעקבותיו להוביל עורכי דין כמוני להתפרנס מהליכים משפטיים ארוכים.
- להגביל מידע – עצם השיתוף של בני/בנות זוג במידע על כספים, רכוש, עסקים, יכול להתפרש הן בעיניו והן בעיני ביהמ"ש ככוונת שיתוף.
- לתעד – לפעמים מספיק מסרון או אימייל שמעיד על כך שברור לשני הצדדים מה מערך היחסים הכלכלי ביניהם, כדי למזער סיכונים בצורה מספקת.
- אם לא מתכוונים לשתף, לא לעשות צעדים שיכולים להעיד על שיתוף.
- והחשוב מכל – להתיידד עם שיח על כסף, ולא לקבל החלטות מתוך פחד.
